התמודדות עם התראה / עיצום כספי
איך מתמודדים עם הליך הביקורת? מהן סמכויות המפקחים? מה הסנקציות שיוטלו על מעסיק? האם גם מנהלים חשופים לעונשים? ומה זה "בודק שכר" ומתי יש צורך בשירותיו?
סמכות מפקחי העבודה
דיני העבודה כוללים מאות רבות של הוראות חוק. מרבית המעסיקים מפרים חלק גדול מהן, כעניין שבשגרה – בדרך כלל בגלל חוסר ידע או חוסר תשומת לב. להפרה של הוראה בדיני עבודה יש משמעות כפולה: האחת – ביחסים עם העובד. עובד אשר מעסיקו הפר את הוראות הדין לגביו, רשאי להגיש נגדו תביעה. השניה – ביחסים עם המדינה. כל הפרה של הוראת חוק היא גם עבירה פלילית או מינהלית.
בעיקרון, אין קשר בין השניים. עובדים יכולים להגיש תביעה בלי קשר לעובדה שלהפרה יש גם אלמנט פלילי או מנהלי.
המדינה אוכפת את הוראות הדין, בלי קשר לשאלה אם עובדים דרשו או תבעו את זכויותיהם אם לאו.
איך המדינה מבצעת אכיפה?
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, הסמיך את המפקחים באגף אכיפת חוקי העבודה שבמשרד העבודה, לאכוף וליישם את הוראות חוקי העבודה במדינה.
המפקחים מבצעים ביקורות אצל מעסיקים בכל רחבי הארץ ובכל תחומי העיסוק.
הביקורת מתבצעת אצל המעסיק באופן אקראי או בעקבות תלונה של עובד.
מדובר בחוויה אשר עשויה להביך את המעסיק. מומלץ מאד לשתף פעולה עם המפקחים. סירוב עלול לחשוף את המעסיק לסנקציות הקבועות בהוראות חוקי העבודה, לרבות בעבירה של הפרעה למפקח.
במסגרת הביקורת, מפקחי העבודה גובים עדויות מעובדים, מגישים למעסיק דרישה למסירת מסמכים ראשונית, ובהמשך עשויים לבקש מסמכים נוספים בהתייחס לעובדים אשר נבחרים על ידי המפקחים, והכל על-פי שיקול דעתם.
לאחר סיום בחינת העדויות והמסמכים וסיכום של כל המידע המצוי ברשותם, המעסיק יזומן לתשאול במסגרת הליך בירור גרסה, אשר בסופו עליו להמתין לתוצאות ממצאי החקירה.
תוצאות ממצאי החקירה
במקרה של הפרה, משרד העבודה רשאי להגיש כתב אישום כנגד מעסיק שביצע עבירה חמורה במיוחד, אולם בדרך כלל הענישה תתמצה בהתראה (במקרה של הפרה ראשונה בעבירה קלה) או בקנס מינהלי ("עיצום כספי").
התראה מינהלית – במקרים של הפרה ראשונה (למעט במקרים של הפרת חוק שכר מינימום, אי העברת כספי פנסיה או פיטורי עובדת בהריון ללא היתר) – תוטל התראה.
גם התראה מינהלית היא סנקציה חמורה. אמנם, בשלב הראשון, המעסיק ייצא ללא פגיעה כספית. אבל –
ראשית, ברבים מהמכרזים הציבוריים, עצם העובדה שניתנה למעסיק התראה (כלומר נקבע שהוא ביצע הפרה), פוסלת אותו מלהתמודד.
שנית, במקרה שמעסיק ייתפס שוב בהפרה, הוא יהיה צפוי לכפל קנס (ואז גם לא יינתנו הקלות, ביחס למספר העובדים או מספר המקרים שבהם בוצעה ההפרה. כך שהקנסות עלולים להגיע לסכומים גבוהים במיוחד).
עיצום כספי – במקרה של הפרה ראשונה של אחת העבירות החמורות (הוראות חוק שכר מינימום, אי העברת כספי פנסיה במועד או פיטורי עובדת בהריון ללא היתר), וכן במקרה של הפרה שניה – יוטל על המעסיק עיצום כספי (קנס).
בדרך כלל, משרד העבודה מטיל את הקנס גם על המעסיק וגם על המנכ"ל ועל נושאי משרה – באופן אישי.
סכומי העיצומים הכספיים אשר נקבעו בחוק נעים בין 5,130 ₪ ועד ל- 35,910 ₪, בהתאם לסוג ההפרה שבוצעה.
סכום הקנס מתייחס לכל עובד שלגביו בוצעה ההפרה, ולכל פעם שההפרה בוצעה. מכיוון שבכל ביקורת נבדקים מספר עובדים, המעסיק עשוי להיות צפוי להכפלה של העיצום הכספי במספר העובדים הנבדקים, כך שסכום הקנס עשוי להגיע למאות אלפי שקלים[2].
וכאמור, במקרים חמורים במיוחד, משרד העבודה מגיש כנגד המעסיק גם כתבי אישום פליליים. כך למשל, לאחרונה, הוגש כתב אישום כנגד חברה שהפעילה בית אבות סיעודי, בגין עבירות של ניכוי ואי העברת כספים ליעדם ובניגוד לחוק הגנת השכר, אי תשלום גמול שעות נוספות וכן העסקה במנוחה השבועית מבלי לתת מנוחת פיצוי. בית הדין הרשיע את החברה וגזר עליה קנס כולל בסך של 1,000,000 ₪[3]. מנהלי החברה נאשמו במסגרת כתב האישום כנושאי משרה, אשר ידעו על העבירות ולא עשו ככל שביכולתם למנוע אותן.
ערעור על החלטה של משרד העבודה
במקרה בו הסתיים הליך הביקורת והוחלט להטיל על המעסיק התראה מנהלית או עיצום כספי, עומדים לרשות המעסיק 30 ימים בלבד לטעון כנגד החלטת הממונה לעיצומים כספיים. במסגרת הליך הטיעון, המעסיק רשאי להעלות את טענותיו, ולבקש כי ההתראה או העיצום יבוטלו או יופחתו.
במקרה שבקשת המעסיק נדחית, עומדים לרשות המעסיק 14 ימים להגיש ערר לועדת ערר לעניין עיצומים כספיים.
על החלטת ועדת הערר ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.
התמודדות עם הליך הביקות
ראשית, תמיד עדיף להקדים תרופה למכה, ולבצע מראש פרויקט של טיפול מונע. ראו לעניין זה דיני עבודה – פרויקט ציות / אכיפה פנימית.
אבל אם כבר הגיעה אליכם ביקורת, ישנה חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי בדיני עבודה בשלבים הראשונים שלה. כבר בשלב המצאת המסמכים ניתן לזהות את הליקויים, אם ישנם, ולתקן את ההפרות בהתאם. ייעוץ משפטי והכוונה ראשונית נכונה עשויים למנוע את הטלת העיצום, להביא לביטולו, או להפחיתו משמעותית.
אלא שלא די בליווי וייצוג משפטי בעניין.
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה והתקנות שנקבעו מכוחו[4], קובעים כי על מנת לבטל או להפחית עיצום כספי, חובה על המעסיק להמציא אישור של בודק שכר מוסמך.
התנאי לביטול או הפחתה הוא שבודק שכר מוסמך ימציא למעסיק אישור, לפיו המעסיק הפסיק את ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ותיקן אותה, ככל שהיא ניתנת לתיקון, וכן ביצע פעולות למניעת הישנות ההפרה.
כדי לספק אישור כדין, בודק השכר חייב לבצע בדיקה מדגמית של 10% מעובדי החברה ולא פחות מ- 4 עובדים אצל המעסיק (לפי הגבוה מבניהם), ולפרט במסגרת האישור כאמור כיצד תוקנה ההפרה ומה הן הפעולות שעשה ויעשה המעסיק למניעת הישנות ההפרה בעתיד.
אישור של בודק שכר מוסמך הוא תנאי הכרחי לצורך בחינת תוצאות הביקורת. ללא אישור בודק שכר, משרד העבודה אינו רשאי לשנות את תוצאות הביקורת שהוטלו על המעסיק, ואינו רשאי לבטל או להפחית את העיצום הכספי או ההתראה המנהלית.
בנוסף לאישור בודק שכר, המעסיק נדרש להמציא גם אסמכתאות להפסקת ההפרה ולתיקונה, ככל שהיא ניתנת לתיקון, וכן להמציא אישור חתום של מנהל התאגיד המעיד על הפעולות האופרטיביות שעשה המעסיק לצורך תיקון ההפרות ומניעתן.
במקרה שקיבלתם פנייה ממשרד העבודה (או במקרה שאתם מעוניינים למנוע אותה מראש)
משרדנו מתמחה בהתמודדות של מעסיקים עם ביקורות של משרד העבודה.
השירות המשפטי מבוצע באמצעות צוות בראשות עו"ד לירז מגידיש, אשר שימשה בעברה כחוקרת באגף הפיקוח על חוקי העבודה במשרד העבודה, וכיום היא עו"ד בעלת מומחיות בדיני עבודה ובעלת הסמכה של "בודק שכר מוסמך".
לפרטים נוספים: liraz@holin-hadas.co.il
